אלוהים לא מרשה הוא ספר אוטוביוגרפיה של הקומיקאי והפובליציסט חנוך דאום. הספר, בעריכתו של יאיר לפיד, יצא לאור ב-31 באוגוסט 2007 על ידי הוצאת ידיעות אחרונות. אורכו של הספר הוא 213 עמודים מודפסים ועם פרסומו גרר ביקורת נוקבת כלפי המחבר בחלקים מהחברה הדתית-לאומית. הספר בנוי מארבעה מכתבים לנמענים שונים - לאביו, לציונות הדתית, לאלוהים ולרעייתו. בספר מתאר דאום את יחסיו המורכבים עם אביו ועם עצמו; את הסבל הרב שחש בישיבה התיכונית בה למד, ואת היחסים ההומו-ארוטיים עם בן כיתתו; כיצד הפך מבחור דתי בוגר ישיבה למחלל שבת בחדרי חדרים והפער הדתי שנפער בעקבות כך בינו ובין רעייתו; ואת אופן התמודדותו עם הפרעת ה-OCD בה הוא לוקה. דאום יוצא בספרו נגד המשטר הישיבתי הקפדני המטיף נגד מעשי אוננות, ומביע את תמיכתו בשימוש בתרופות פסיכיאטריות, שעזרו לו מאוד בהתמודדות האישית שלו עם המועקות וסערות הנפש המגבילות. התייחסותו כלפי הציונות הדתית ביקורתית ועם זאת אוהבת "אני אוהב אתכם, רעים אהובים, וחש אליכם חיבה עמוקה והכרת הטוב, אף שלעיתים אני כנטע זר בתוככם". את יאיר לפיד הכיר דאום במהלך עבודתם בערוץ 2. עד מרץ 2008 נמכרו למעלה מעשרים אלף עותקים ודאום בטורו האישי חשף כי על כל עותק שנמכר קיבל רווח של 2.5 שקל. Source: Wikipedia (he)