מדרש לקח טוב, המכונה גם פסיקתא זוטרתא, הוא ביאור על חמשת חומשי תורה ועל חמש מגילות על פי מדרשי התלמוד: מכילתא, ספרא, ספרי ויתר המדרשים הקדומים. שמו של הקובץ נובע מכך שכל עניין הנדון בו פותח בתיבה "בטוב" או "בטובה". המדרש חובר בידי ר' טוביה בן אליעזר, בן המאה ה-11 והמאה ה-12. אף שעיקר החיבור (יסודו) חובר על ידי רבי טוביה ברבי אליעזר, יש חלקים בספר שהוספו על ידי תלמידיו, כמו שמוזכר בכמה מקומות מאמרים בשמו, שיתכן שנכתבו אף לאחר מותו (כגון: ויקרא ב א, דברים ז יג, דברים יא כו). הספר נדפס לראשונה בשנת ה'ש"ו (1546). Source: Wikipedia (he)