הילדה חיותה רואה ממותה הוא ספר סאטירי מאת חנוך לוין ובאיורה של רותו מודן הכתוב בצורה של ספר ילדים, אך תוכנו מיועד למבוגרים. הספר יצא לאור בשנת 1999 בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף עם ספרי תל אביב ומכיל עשרות שירי איגיון והומור שחור תחת שלושה שערים: "שירי ילדים", "שירי אבא" ו"כתובות על מצבות". שלושתם מייצגים את שלושת שלביו העיקריים של אדם: ילדותו, בגרותו ומותו. על אף שמו, איוריו ושם שערו הראשון, "הילדה חיותה רואה ממותה" הוא ספר למבוגרים, בו לוין משתמש בדימויי ילדות כדי לחשוף אמת כואבת ומזוקקת בחסות לשון מצועצעת וילדותית. שילוב זה הפך את הספר לדוגמה לספרות ילדים מפתיעה, פרועה וחסרת מעצורים שאינה מיועדת לילדים. ספר זה הוא אחד משני ספרי הילדים שכתב לוין, השני הוא "מסע הדוד מקס". רבים מהשירים שהופיעו בספר הופיעו בכרכים אחרים של כתביו "מה אכפת לציפור" ו"אחרון" שיצא לאחר מותו של לוין ואיגד טקסטים מכל תקופותיו. "חיותה" גם היה לשמו של פנטזיה מוזיקלית תיאטרלית שהועלתה בשנת 2005 וכללה שירים וטקסטים אחרים של לוין ללחניו של רוני פורת. Source: Wikipedia (he)